שאלה טובה: רזה בטירוף!
המטפלת נעמה מוזס מסבירה כיצד לדעת שהבת מגזימה עם הדיאטה
שם המרצה: נעמה מוזס פורסם: 28/10/2012 16:37:00

שלום,

בזמן האחרון שמתי לב שבתי הולכת ומרזה, גם נהיו לה הרגלים חדשים - היא עומדת שעות מול המראה ומתלוננת שהיא לא אוהבת את המראה לה, לאחרונה היא אף החליטה להיות צמחונית. אני יודעת שהיא תחת לחץ עצום בלימודים והיא טוענת שזה העניין, אבל לאחרונה קראתי קצת על הפרעות אכילה ואני חוששת שאולי היא מפתחת אחת, או שאולי אפילו, חס ושלום, היא כבר בתוך זה. איך אני יכולה לבדוק את זה?

        

      

שלום לך,

הגבול הדק בין הנורמלי ללא נורמלי מתעתע בנו ומדאיג.

בגיל ההתבגרות חווים בני הנוער שינויים תכופים בתחומים רבים, ולכן, כהורים למתבגרים, קשה לנו להבחין בין המצב הנורמלי שיחלוף מעצמו לבין התפתחות מדאיגה הדורשת התייחסות רצינית.

תוך זמן קצר, משתנה הגוף אצל המתבגרים, השינויים ההורמונליים מלווים בתנודות רגשיות, הרגישות עולה ודעת קבוצת השווים (בני הגיל) משמעותית ביותר.

       

בחברה המערבית, המראה החיצוני מקבל חשיבות עליונה המתוגבר במסרים המעוותים במדיה  וברשת החברתית. המתבגרים יכולים להתעסק שעות בצילום ושיפוץ תמונת הסטטוס שיעלו לפייסבוק ומחכים בציפייה ל"לייקים" שיבואו בעקבותיה. הם חשים אכזבה ותסכול רב כאשר הם אינם עומדים להערכתם בקריטריונים של החברה.

      

דימוי גוף מתייחס לתפיסתנו את המראה החיצוני והגוף שלנו, התחושות, הרגשות, המשאלות וההתנהגויות הקשורות בו. הוא נבנה מתוך התנסויות ותגובות הסביבה עוד מגיל צעיר וממשיך להשתנות במהלך החיים. דימוי גופני נמוך עלול להשפיע על תחושות דכאון, תסכול, תפיסה חברתית שלילית ועלול להביא למצב של סכנה עצמית והפרעות אכילה.

        

לפי קולי: "האדם אינו מה שהוא חושב שהוא, האדם אינו מה שאחרים חושבים שהוא. אלא, האדם -הוא מה שהוא חושב שאחרים חושבים שהוא. כלומר הדימוי העצמי מתעצב באמצעות הפרשנות הסובייקטיבית של האדם למשוב שהוא מקבל מסביבתו המשמשת לו מראה. הוא מעריך כיצד הסביבה שופטת אותו ומגיב בהתאם.

       

יחד עם זאת, כאימא למתבגרות לא פעם אני מגלה שגם אם אומר לבתי: "את נראית מקסים!" היא תענה לי: "טוב, ברור שאת תגידי לי את זה.. את אימא שלי.." (לצערי, זה לא תמיד ברור שאימהות מחמיאות לילדיהן). בתי מפרשת את המחמאה שלי כדבר מובן מאליו והרבה פחות משמעותי מהמשוב שחברתה תיתן לה. לאותה מחמאה - יכולה מתבגרת אחת לחייך ולהרגיש נפלא, ולעומתה אחרת תפרש את אותה מחמאה כניסיון אומלל להתחנף אליה מתוך רחמים. קשה להשפיע על תפיסתו העצמית ופרשנותו של הפרט, ולא פשוט לסייע לו לשנות את דימויו הגופני ותפיסתו העצמית.

    

אני חשה את דאגתך לבתך. כהורים עלינו לפתח רגישות לחשיבות ההופעה החיצונית בקרב ילדינו. מצד אחד, לחנך לאורח חיים בריא ולהרגלי אכילה נכונים (וזה כמובן מחייב בראש ובראשונה את עצמינו), אך במקביל גם לחזק ולהעריך כישורים נוספים, ולהעביר את המסר כי המראה החיצוני אינו העיקרי.

התעלמות מהנושא - כמו אמירה :"זה שטויות! הבל החן ושקר היופי.." - לא ממש תעזור, ואף תעניק תחושה של התעלמות והכחשת הקושי והמצוקה האישיים

       

ציינת שבתך לחוצה לאחרונה מבחינה לימודית. ייתכן והירידה במשקל נובעת ממצב לחץ.

      

אולם, לעיתים המתבגרת אומרת: "לו רק הייתי פחות 8 ק"ג ..כל בעיותיי היו נפתרות והייתי מרגישה מצוין עם עצמי..". כמובן, שזו משאלה שאינה עומדת בדרך כלל במבחן המציאות. עודדי אותה להשקיע ולפתח כישורים ויכולות בתחומים נוספים שעשויים להשפיע על דימוי עצמי חיובי (כמו בתחום המוזיקה, הציור, הדרכה בתנועת נוער או התנדבות אחרת) ושבאופן עקיף עשויים גם להשפיע לטובה על הדימוי הגופני.

    

נסי לשוחח עימה ולשתף בדאגתך. הסבירי לה ששמירה על אכילה נכונה וירידה במשקל הינם דבר חיובי, כל עוד הוא נעשה באופן מבוקר, ולכן חשוב, במיוחד בגיל זה, לבצע בדיקות דם תקופתיות ובמידת הצורך להתייעץ עם דיאטנית או מומחה בתחום.

         

במידה ואת חשה שבתך מצויה במצוקה רבה הקשורה לדימוי הגופני, ומפתחת התנהגויות וסימנים מחשידים כמו: עיסוק כפייתי בחשיבה על מזון, אכילה איטית, פרור מנת האוכל, השארת שארית, הימנעות מאכילה בחברה, הערכה עצמית שכולה תלויה באכילה או אי אכילה, חשה לעיתים קרובות חולשה, סחרחורת, עייפות, נשירת שיער, הפרעות שינה, אל ווסת, נעזרת בדיאטות לא מבוקרות, או מגיבה באופן קיצוני - פנו לאיש מקצוע! הדרכת הורים נכונה, ובמידת הצורך ליווי וטיפול בנערה, עשויים לסייע רבות.


מאת נעמה מוזס - מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת המומחית בטיפול וייעוץ להורים ומתבגרים.  
www.mosesnaama-tipulzugi.co.il


(Original photo by: Zorah Olivia (CC BY 2.0

תגובות


כל הזכויות שמורות לערוץ אורות 2010 ©