עם הפנים לפייסבוק
הילד שקוע באינטרנט? המטפלת נעמה מוזס מייעצת איך להתמודד
שם המרצה: נעמה מוזס פורסם: 5/8/2012 11:20:00

נעמה מוזס היא מומחית בטיפול וייעוץ להורים ומתבגרים, אשר מדי שבוע תענה על שאלות הגולשים בנושאי זוגיות, הורות ונוער.

יש לכם שאלה? רוצים שנעמה תענה עליה? שלחו לנו למייל: orottvfacebook@gmail.com


הילד שלנו, בן ה- 16, מבלה הרבה שעות מול המחשב בכל יום, בעיקר בפייסבוק. אנחנו חוששים מהדברים שיש שם, אבל מצד שני יודעים שאם נגביל אותו זה רק יגרום לו לרצות לעשות את זה יותר, ובסופו של דבר אנחנו לא לידו כל הזמן, אז אין לנו באמת שליטה על זה. מה אפשר לעשות כדי שנרגיש יותר רגועים?

        

שלום לכם, במחקר שפורסם לפני כשנה באוניברסיטת בר אילן, בשיתוף עם עמותת אשנ"ב, עולה ש77% מבני הנוער גולשים ממחשב בחדרם, רבע גולשים בנייד, והאתר הפופולרי בקרב בני הנוער הוא פייסבוק. בנוסף, גילה המחקר כי בני הנוער גולשים בממוצע כ-3.5 שעות ביום חול! אני מניחה שבשנה שחלפה, הנתונים רק התעצמו ושהדאגה שביטאתם הינה נחלתם של הורים רבים.

       

חשוב לזכור שהטכנולוגיה היא חלק בלתי נפרד משגרת יומנו, המאפשרת חשיפה לתכנים חיוניים ומספקת מגוון אפשרויות. יחד עם זאת, היא מציבה אותנו, ההורים, מול אתגר נוסף: האינטרנט הינו עולם ומלואו שילדינו יוצאים לשוטט בו. שאלו את עצמכם- האם הייתם מעלים בדעתכם לשלוח את הילד לטיול לחו"ל ללא מעקב על מסלול המסע? האם הייתם מוותרים על לקיחת חלק בחוויותיו? האם הייתם מעלימים עין מאירוע חריג שילדכם היה נוכח בו?

       

אין ויכוח על נחיצותה של ההשגחה ההורית, אולם אל לנו לשכוח כי התמונה נעשית מורכבת יותר כאשר מדובר במתבגרים. בגיל ההתבגרות, צועד המתבגר לקראת עצמאות, וגם אנו רוצים להעביר לו את המסר שאנו סומכים עליו ומאמינים בו.

        

אמר הרב שלמה קרליבך: "כל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד שיאמין בו". יחד עם זאת, הנער –כשמו כן הוא - מנסה להתנער מדמויות סמכותיות, מתרחק מהוריו ומחפש בעיקר את בני גילו. הוא מחפש דמויות לחיקוי והזדהות - ואותן הוא מוצא ברשת האינטרנט ובמדיה.

      

נאמר בתהילים קכ"ז :"כחיצים ביד גיבור, כן בני הנעורים". לכאורה, כאשר החץ יוצא מידי הגיבור היורה אותו, הוא יוצא משליטתו. אולם אנו רואים שהחץ ממשיך לעוף לעבר המטרה שאליה נשלח. בני הנוער נדרשים ללכת בדרך שסומנה על ידי ההורים, גם כאשר ההורים אינם נוכחים פיזית לידם. החץ ממשיך במעופו לבד, אך הכיוון והכוח הטמון במסלולו קשורים בשולחיו.

       

בשאלתכם, העליתם טיעון משמעותי: 'אנחנו יודעים שאם נגביל אותו .. זה רק יגרום לו לרצות לעשות את זה יותר.. ובסופו של דבר...אין לנו באמת שליטה על זה..'. ובכן, אומנם אתם באמת לא נמצאים לידו כל הזמן, אולם מטרתנו בחינוך הינה שהילדים יפנימו את דמות ההורה גם כאשר הוא אינו נוכח פיזית. ובוודאי שאיננו רוצים לחוש ולשדר תחושה של חוסר אונים ואיבוד שליטה.

      

אחד הפתרונות שמייעצים להורים הוא לאפשר לילד לגלוש באינטרנט רק בחלל הציבורי שבבית, אולם כיום הילדים יכולים לגלוש גם דרך המכשיר הנייד, אצל חבר וכדומה. ובכלל, האם אנו באמת רוצים לפקח בכל עת על מעשיו? והרי כפי שציינתם – זה גם לא מעשי.

כאשר יוסף מתמודד במצרים בניסיון מול אשת פוטיפר, הוא שואב כוחות נפש באמצעות "דמות דיוקנו של אביו". חז"ל, במסכת סוטה ל"ו ע"ב, מסבירים את אשר אירע ליוסף: "'ותתפשהו בבגדו לאמר' - באותה שעה באה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון". לא נאמר שאביו הופיע, אלא רק נאמר שנראתה דמות דיוקנו. יוסף מדמה שאביו משקיף עליו מבעד לחלון ורואה את מעשיו. הוא נזכר בחינוך שרכש בבית אבא וזה מה שמצילו ומחדיר בו כוחות נפש אדירים להתגבר. יוסף הושפע רבות מאביו יעקב, שגם נאלץ בזמנו להתמודד בגלות בביתו של לבן הרשע, והוא שואל את עצמו: 'מה אבא היה עושה במצב כזה?'.

מדרש זה מציב בפנינו את האתגר המשמעותי והגדול בחינוך ילדינו: שדמות דיוקננו- עולם הערכים שהשתדלנו להקנות להם מרגע היוולדם (ויש האומרים אפילו משלב ההריון), ילווה אותם גם ברגעי סער ומשבר. כאשר הילד שואל עצמו 'מה הוריי היו אומרים לי? מה הם היו ממליצים לי לעשות?', הרי שאין השפעה גדולה מזו. אולם לשם כך נדרשת מאיתנו 'הדוגמא האישית'. כפי שאמר הרב שלמה אבינר- "עיקר החינוך למידות טובות הוא על ידי עצם האישיות של המחנך".

    

ההשגחה ההורית במחשב קשורה לשני תחומים עיקריים: א. כמות הזמן שהילד משקיע במחשב (שאולי באה על חשבון משימות אחרות). ב. המידע והתוכן אליו נחשף הילד.

       

ישנם סימנים שמצריכים מתן תשומת לב מיוחדת, לדוגמא כאשר הנער מסרב למסור מידע בנוגע לפעילותו באינטרנט. יתכן ויש בכך רצון לשמור על פרטיותו כחלק מתהליך בנית זהותו, אולם הצורך המוגבר בחשאיות אמור לעורר סימני שאלה. במידה וילדכם עוסק בפעילות חשודה סביב המחשב (סוגר מסכים במהירות כשאתם נכנסים לחדר, מוחק 'היסטוריה' במידה ומדובר במחשב משותף ), או משתמש באופן מופרז באינטרנט (התנהגות המוגדרת לעתים כ'התמכרות לאינטרנט') - חשוב להתייחס לכך.

    

תוכלו לקרוא המלצות רבות מה ניתן לעשות בנידון, אך התרשמתי היא שאינכם רוצים להעביר את אחריות ההשגחה לאמצעים טכנולוגיים, כמו שימוש בתוכנות ריגול או תוכנות חוסמות אתרים. לכן, עלינו למצוא דרך לדיאלוג אמיתי עם המתבגרים שלנו ממקום של אמון ובטחון. אנו רוצים שילדנו יפנים את דיוקננו גם כאשר הוא מבלה עם חבריו או חשוף לאינטרנט.

      

כדי שתרגישו יותר רגועים, אני מציעה לכם לשכלל ולפתח את מיומנות השיח והשיתוף שלכם עם ילדכם (וזה חייב להתחיל כבר מגיל צעיר). האמינו בעצמכם ובילדכם - בכלים שהענקתם להם עד כה. גלו מעורבות ממקום של התעניינות אמיתית, ולא ממקום של חוסר אמון ושיפוט. שתפו גם בקשיים שלכם בהתמודדות עם שפע הערוצים והתכנים שהרשת מציעה, באתגר של ניהול זמן נכון, בבניית סדר עדיפויות.

       

ומתוך השתדלותכם, מתן תשומת הלב, הרגישות לילדכם, השיח המשותף, האמונה והתפילה - יפנים בנכם את דמות דיוקן הוריו לאורך ימים ושנים.

בהצלחה!!!

     

נעמה מוזס – מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת – מומחית בטיפול וייעוץ להורים www.mosesnaama-tipulzugi.co.il


(Photo by: Ambuj Saxena (CC BY 2.0
תגובות
יהודה מזס ‏(07.08.2012 07:20)


כל הזכויות שמורות לערוץ אורות 2010 ©