אז זה האחד?
נעמה מוזס, מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת, עונה לשאלות הקוראים
שם המרצה: נעמה מוזס פורסם: 24/7/2012 17:12:00

נעמה מוזס היא מומחית בטיפול וייעוץ להורים ומתבגרים, אשר מדי שבוע תענה על שאלות הגולשים בנושאי זוגיות, הורות ונוער.

יש לכם שאלה? רוצים שנעמה תענה עליה? שלחו לנו למייל: orottvfacebook@gmail.com


שאלה: אני בקשר עם בחור די הרבה זמן ונראה לי שבכל רגע הוא הולך להציע נישואים. הבעיה היא שאני בכלל לא בטוחה שהוא האדם שאיתו אני רוצה לבלות את שארית חיי. איך אני יכולה להיות בטוחה שאני מקבלת את ההחלטה הנכונה?

       

תשובה: שאלת, יקירתי, את שאלת מיליון הדולר - איך נוכל להיות בטוחים שבן הזוג אכן "הנפש התאומה", האדם שעימו נבנה את בנין העדי-עד שאנו כה מייחלים להקים?

        

למען האמת, לעולם לא נוכל להיות בטוחים במאת האחוזים, אך אין ספק שזו אחת ההחלטות המשמעותיות והחשובות ביותר שאנו עומדים בפניה, ולא תמיד אנו מודעים לכובד משקלה.

      

אומנם יש כאלו ש'זורמים', יש המושפעים מהלחץ החברתי, או מגורם חיצוני אחר, ולא באמת משקיעים בכך מחשבה עמוקה. ממך אני שומעת התלבטות אמיתית, ודעי שזו התלבטות טבעית ומובנת. אל תחששי שאם את מתלבטת זה אומר שיש בכך חסרון - להיפך!

        

ואכן - כיצד נדע שקיבלנו את ההחלטה הנכונה כאשר חסרים לנו נתונים? שכן גם אם יצאנו עם בן הזוג פרק זמן ממושך (ומה נחשב "די הרבה זמן"?) הרי שעדיין רמת ההכרות שלנו מוגבלת. לא חווינו עימו את כל המצבים, איך נדע לחזות כיצד יתנהל כהורה, כמפרנס, בעתות לחץ ומשבר? והרי אנשים מתפתחים ומשתנים במהלך השנים - ומי ערב לנו שבעוד כעשרים שנה יהיה זה בן הזוג שיתאים לנו ואנו נתאים לו?

      

לעיתים - בדומה לנהיגה - אנו מגלים שאנו לומדים לנהוג רק אחרי שיש לנו כבר את הרישיון. גם את בן הזוג שלנו אנו לומדים להכיר רק לאחר שנים וחוויות רבות שצברנו יחד, וגם שם כדאי שנגלה מדי פעם הפתעות. כפי שאמר ר' שלמה קרליבך :" זה עצוב כאשר בני הזוג "מכירים האחד את השני". אסור להפסיק ללמוד זה את זו אף פעם".                                                                                                

יחד עם זאת, ידוע ש: "אין שמחה כהתרת הספקות" (ר' דוד אלטשולר, בעל ה"מצודות") שהרי אין שמחה כאותה תחושת אושר והקלה לאחר שזכינו להגיע לתחושת התבהרות והכרה שזו ההחלטה הנכונה עבורנו.

        

ובכן, כפי שכבר אמרתי בתחילת דבריי, אנו לא אמורים לחזות במאת האחוזים את הצלחתו של הקשר הזוגי. למעשה, אף אחד לא יכול לחזות זאת. אולם מחובתנו לשלב יחד את הרגש והשכל, לאסוף נתונים (יש הממליצים לערוך טבלה, אולם לרוב תגלי שהמשקל של טיעון ה"בעד" מול טיעון ה"נגד" לא בהכרח שווה, כך שקשה מאד להתרשם מאורך העמודות בלבד). מומלץ להתייעץ ולשתף את המקורבים לנו (בדגש על המקורבים והמכירים אותנו באמת. לא צריך לשתף בהתלבטות את כל מי שנקרה בפניי), החפצים בטובתנו ורואים לעיתים דברים הנסתרים מאיתנו.

       

כדאי לשאול אנשי מקצוע, כמו מטפלים זוגיים, מדריכי כלות וחתנים, ואפילו אנשים הנשואים זמן רב, מהם הדברים העקרוניים והחשובים שמסייעים לשמור על עמידות הקשר. היות ומחשבה יוצרת מציאות- אוכל כבר כעת לומר לך ש"עין טובה" שנותנים בני הזוג זה בזה היא סוד הקסם! "עיקר השמחה לאישתו כשרואה אותה בעין חיובית תמיד, רואה את הנקודות הטובות שלה ומשבח אותה ומחמיא לה".(הרב שלום ארוש מתוך הספר "בגן השלום")

            

לעיתים, כאשר ההתלבטות אינה קשורה דווקא בבן זוג ספציפי, אלא חוזרת על עצמה, ייתכן והקושי לקבל החלטה הקשורה לחתונה נובע מהסיפור האישי שהאדם מביא לקשר, כמו הרצון להימנע מהטעויות שעשו ההורים, ההתפכחות מהחלום והפנטזיה, הפחד מהתחייבות ושלילת תחושת החופש ועוד. במקרים אלו, מומלץ לפנות לאיש מקצוע שיברר את שורש הקושי הפנימי.

     

יש החושבים שאולי יוכלו למצוא בן/בת זוג טוב/ה יותר (אנשים כאלו גם יתקשו למצוא עבודה, בגד לאירוע וכל דבר. תמיד הם חושבים שאולי משהו טוב יותר מחכה להם מעבר לפינה). צריך לזכור שאין מושלם. נישואין מוצלחים הם לא בין זוג מושלם, אלא דווקא בין זוג לא מושלם, הלומד להינות מההבדלים. 

         

זכרי - חתונה היא שינוי. מעבר מחיי הרווקות לחיי שיתוף וזוגיות. וכמו כל שינוי, גם אם הוא לטובה - הוא דורש הסתגלות מחדש ומהווה גורם ללחץ. לעיתים, הירידה לפרטים, השיח המשותף על "היכן נגור?","כמה ילדים?" ו"אלו שמות נעניק להם?", עשויים להמחיש שהשינוי אינו כה מפחיד.

        

שאלי את עצמך לאחר הפגישה עימו - אלו תחושות עלו בך?הרגשה של נינוחות וטבעיות, או חלילה מתח? האם הזמן עבר לך מהר? האם את כבר מחכה לפגישה הבאה? האם יוצא לך לחשוב עליו סתם כך במהלך היום? האם קשה לך לדמיין את עצמך בעוד מספר חודשים בלעדיו? כיצד תגיבי במידה ומחר הקשר יגיע לסיומו - האם תחושי הקלה? תגידי לעצמך-"לא נורא", או שעצב גדול ותחושת החמצה ימלאו את ליבך?

      

ולבסוף, יקרה, ואולי הכי חשוב- הקב"ה מזמן לנו שיעור חשוב באמונה! לא נוכל להמתין ולחכות עד שנכיר את בן הזוג ונדע בביטחון מלא שהוא המתאים לנו ביותר, היות ולא נוכל לדעת בוודאות מלאה שאכן זה הוא. עלינו להשתדל ולבחון את מה שבאפשרותינו המוגבלות ולהאמין ולסמוך שהקב"ה לצידנו. כפי שמתואר בשירה היפה של זלדה: "יצאתי אל משוש חתן וכלה, וראיתי כי הם שוזרים תקווה עדינה עד מאוד, תקווה אמיתית. וביקשתי בחשאי: יוצר האדם, שיהיה בניינם בניין עדי עד...".

           

לעיתים, מה שנותר לנו הוא לקוות שהשמחה והאהבה המצויה בין בני הזוג תמשיך ותתעצם ותלווה אותם בהמשך דרכם המשותפת.

             

לפרטים נוספים - הכנסו לאתר של נעמה מוזס:  www.mosesnaama-tipulzugi.co.il


(Photo by: Marco Bellucci (CC BY 2.0
תגובות
תתחדשו ‏(07.08.2012 16:46)


כל הזכויות שמורות לערוץ אורות 2010 ©